חוק הסדרת הלוואות חוץ - חוק אשראי הוגן 

בחודש הקרוב ייכנסו לתוקפם כל הוראות תיקון מספר 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, המכונה גם "חוק אשראי הוגן", וכן התקנות שמכוחו.

ניתן בהחלט להתווכח האומנם מדובר ב"אשראי הוגן", כאשר - בתקופה של אפס אינפלציה - החוק קובע ריבית בשיעור הנע בין 15-24% !

לא רק זאת, למעשה "חוק האשראי ההוגן" הכפיל (!) את שיעור הריבית  שישלמו הלווים בהלוואות חוץ בנקאיות לעומת השיעור שהיה בתוקף עד כה.

נציין כי עד כה, היה שיעור ריבית שונה להלוואות מהבנק (3-20 אחוזים), לבין שיעור הריבית בהלוואות חוץ בנקאיות, ששיעורה המקסימאלי היה "שניים וחצי מממוצע האשראי הלא צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים" (נתון שהתפרסם ע"י בנק ישראל), ואשר עמדה לאחרונה על כ- 8% "בלבד".

כאמור, החוק משנה המצב הקיים, וקובע תקרת ריבית אחידה (וגבוהה יותר) לכל הגופים המלווים: הבנק ומחוצה לו.

הואיל ומרבית תושבי המדינה נוטלים הלוואות, בין מהבנק ובין מחוצה לו, הרי שמדובר בחוק המשפיע על רובנו, ויש להכיר מספר דברים חשובים שבו.

1.     הגדרת "מלווה" : כל מי שנותן הלוואה, לרבות חברות ביטוח, קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה, בתי השקעות, צ'יינג'ים (ע"י ניכיון שיקים המהווה למעשה סוג של הלוואה) ,חברות למתן אשראי (כגון:פנינסולה, גמא, נאווי, אופק קפיטל ואח'), וחברות להלוואות חברתיות(P2P) .

2.     חובת המלווה : לערוך הסכם בכתב ובגילוי מלא. לא יהא ניתן לאכוף הסכם הלוואה  בעל פה !

א.       לפני החתימה על ההסכם - לתת ללווה עותק מההסכם והזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו.

ב.        בהסכם: לכלול גילוי מלא של נושאים חיוניים, לרבות:

*        סכום ההלוואה, מועדי התשלום וגובה כל תשלום.

*        הסכום שהלווה קיבל בפועל.

*        שיעור הריבית בחישוב שנתי (וכן ריבית פיגורים) המביא בחשבון גם ריבית דריבית.

*        שיעור העלות הממשית של האשראי.

*        עמלות/הצמדות/הוצאות שונות שיוטלו על הלווה וכל    תוספת העלולה להשפיע על ההחזר.

ג.        לאחר ההסכם : לתת ללווה עותק חתום מהסכם ההלוואה.

3.    שיעורי הריבית המקסימאלית המותרת: ריבית בנק ישראל + 15% .

         אם ההלוואה במט"ח: ריבית הלייבור+ 15%.

         ביחס להלוואה קצרת מועד (הלוואה של עד 3 חודשים ): ריבית בנק ישראל + 20%.

4.     שיעור ריבית הפיגורים המקסימאלית המותרת:

         ריבית בנק ישראל + (ריבית ההלוואה כפול 1.2), ועד ל- 3% תוספת, ובהלוואה קצרת מועד - עד 4%.

         דוגמא: אם הריבית בהסכם ההלוואה- 15%, ריבית הפיגורים תהיה: 18% (15% = 0.15 * 1.2).

         יש לדעת כי החוק הגדיר "ריבית פיגורים" כריבית נוספת שנדרש הלווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, ואף אם           כינו את הריבית בשם שונה. יצוין כי החוק קבע מושג חדש: "העלות הממשית של האשראי", מושג המביע את כל הסכומים               שהלווה נדרש לשלם בקשר להלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, כך ששיעור הריבית אמורה לכלול כל תוספת ו/או           עמלה (למעט ריבית הפיגורים ומספר חריגים אחרים, שנקבעו בתקנות לחוק זה, והקובעות כי הם לא יכללו בגדר "ריבית",               כגון: אגרות רישום ובדיקת שעבודים וביטחונות במרשמים ציבוריים, הערכת שמאי עבור שעבוד, שכ"ט עו"ד עבור ייפוי כוח               נוטריוני, תצהיר ומתן שירותי נאמנות, ביטוח משכנתא (חיים ו/או נכס), כל הוצאה סבירה שהמלווה הוציא לשם גביית התשלום           שהלווה פיגר, ועוד. כן נציין כי לשר האוצר הוקנתה בחוק סמכות לשנות את שיעורי הריביות הנ”ל, בהסכמת נגיד בנק ישראל             ובהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. נקווה שייעשה שימוש מושכל בסמכות זו. 

5.     הגבלות על העמדת הלוואה לפירעון מיידי:

          א.       פיגור בתשלום אחד לא מקנה למלווה זכות להעמיד ההלוואה לפירעון מוקדם.

          ב.       המלווה רשאי להעמיד ההלוואה לפירעון מוקדם רק אם הלווה פיגר ביותר מתשלום אחד, ברציפות ובמשך תקופה                         מצטברת העולה על 31 ימים (ככל שהלווה פרע את התשלום שבפיגור בתוספת ריבית פיגורים - פיגור זה לא ייחשב                     לעניין הקדמת מועד הפירעון).

         ג.        יש לשלוח התראה בכתב ללווה עליו לשלם את התשלומים שבפיגור בתוך 14 יום ממועד משלוח הדרישה, וכי אם לא                     יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפירעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפירעון מיידי ועד למועד                     התשלום בפועל. יש לפרט במכתב ההתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור, את סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד                     ליום משלוח הדרישה, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פירעונו. ככל שהלווה לא שילם כנדרש, רשאי המלווה                     להעמיד לפירעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים כר"ל.

6.     פתיחת הליך כנגד הלווה בביהמ"ש:

          א.       מחייב צירוף הסכם ההלוואה.

         ב.        מחייב פירוט נתונים רבים ע"י המלווה.

         ג.        ביהמ"ש רשאי לבטל ו/או לשנות את תנאי הסכם ההלוואה אם המלווה לא עמד בדרישות החוק ו/או לא גילה גילוי                         מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה.

         ד.        כל טענה העומדת ללווה לפי חוק זה, תעמוד גם לערב להלוואה.

 7.     פתיחת הליך כנגד הלווה בהוצל"פ  (מכח שטר חוב ו/או פס"ד ):

        רשם ההוצל"פ רשאי לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, מטעמים שיירשמו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או                תנאי בו אינם מתאימים לדרישות חוק זה,והעניין יעבור לבירור בביהמ"ש.

 8.     סנקציות: בחוק נקבעו  "שיניים": חריגה מהריבית המותרת תגרור קנסות גבוהים ועד למאסר של המלווה ( אם המלווה דרש             ריבית הגבוהה ב- 30% מריבית בנק ישראל/ריבית הלייבור במקרה של הלוואה במט"ח). חלק מהגופים המלווים מצויים                 בסיכון לקבל עיצומים כספיים בסכומים של מליוני שקלים אם לא יעמדו בדרישות החוק.

9.     המסקנות:

          א.       הריבית התייקרה, אך החוק משליט אחידות וסדר בכל הקשור להלוואות, בפרט מגופים חוץ בנקאיים. 

         ב.        בקבלת הלוואה יש לוודא עמידת המלווה בכל הדרישות החוקיות כלפיו.

          ג.       לווה שיידרש לפרוע ההלוואה בפירעון מיידי - חייב לפנות לייעוץ משפטי מיידי מעו"ד המתמחה בתחום, ע"מ שזה                          יבדוק אם יש דרך לחלץ אותו לאור דרישות החוק מהמלווה.